תופעה ידועה ומוכרת היא "הגזים" או במונח המקצועי "קוליק"
Infantile Colic
אצל תינוקות רכים.
קוליק מופיע אצל כ 13% מהתינוקות ללא קשר לסוג התזונה(תרכובת מזון או הנקה), ולמרות אינספור תיאוריות הסיבה לקוליק עדיין לא הוכחה.
בד'כ הקוליק מופיע בסביבות השבוע השני לחיים מגיע לשיאו בשבוע השישי ונעלם עד גיל 3-4 חודשים.
מאפייני הקוליק: התקפי בכי חזק וקבוע מדי יום בדרך כלל באותה שעה (לרוב מתרחש בשעות אחה'צ וערב), לעיתים גם האגרופים קפוצים והרגליים מקופלות כלפי הבטן.
הבכי יכול להמשך שעה עד שלוש שעות.
מה עושים??
ראשית יש לשלול עם הרופא המטפל כי אין כל בעיה אורגנית.
במידה ואכן מדובר ב"קוליק " בעת הכאבים :
החזיקו את התינוק מכורבל בידיים,העניקו לו חום ותשומת לב ונסו לגרום לו לבכות פחות. הבכי עלול להחמיר את הקוליק בגלל בליעת אויר ויצירת גזים במערכת העיכול.
אפשר להחזיק אותו על הידיים, כשהוא מונח על הבטן על זרועותיכם, ולעסות את גבו: המגע עשוי להרגיע.
לעתים המוצץ יכול לעזור.
אין להאכיל את התינוק בזמן הבכי, אם זה לא זמן הארוחה,
ריבוי מזון במערכת העיכול יכול להחריף את הקוליק.
יתכן והוא רגיש ללקטוז (סוכר החלב המצוי גם בחלב אם ) רגישות זו נובעת מכמות מופחתת של אנזים הלקטאז שאמור לפרק את הלקטוז במעי.
לקטוז שאינו מפורק ומצטבר במעי יכול לגרום לגזים ואי נוחות.
באם תינוקך ניזון מתרכובת מזון לתינוקות, יש מקום להתייעץ עם הרופא המטפל בדבר מעבר למטרנה ללא לקטוז לתקופת זמן.
בכל מקרה בתקופה זו אין טעם להילחץ, משום שהפגנת עצבנות רק תחמיר את הבעיה היות והתינוק חש בעצבנותכם.
האמת היא, שיותר מדי מקובלת הסברה ש"גזים" גורמים לתינוקות לבכות, בחודשים הראשונים לחייהם, בעוד שמסתבר שההיפך הוא נכון יותר, כלומר, בכי הוא גורם חשוב ל"גזים" והבכי מצביע בתחילתו על כי התינוק רעב, או שלא נוח לו, או שמרגיש בודד וזקוק שירימו אותו ויתעסקו איתו. אין לחשוש מכך "שיהפוך מפונק" או "שיתרגל יותר מדי שיקחו אותו על הידיים". צריך "להשביע את הרעב" האישי שלו לנוכחות והתעסקות כשם שמקפידים להשביע את הרעב שלו למזון, ולא ניתן ללמד אותו לא להיות "רעב" לחיבוק ונשיאה אוהבת על ידיים
.
עד כה אין הוכחות חד משמעיות לכל התרופות הנפוצות להרגעת קוליק או לסוגי תה צמחים למינהם.
חשוב לזכור שהקוליק יחלוף מעצמו ויש לנסות להעביר פרק זמן זה בסבלנות ואהבה.