הושטת יד לחפצים: הקפידו שהחפצים יהיו במרחק של כ-30 ס"מ מעיניו, שכן בסביבות גיל 4 חודשים זהו המרחק האופטימלי לראייתו.
תפיסת חפצים והכנסתם לפה: זהו שלב "הקיבעון האוראלי" שבו התינוק שלכם חוקר חפצים באמצעות הכנסתם לפיו. אפשרו לתינוק להכניס חפצים לפה ולחקור אותם באופן בטיחותי. הקפידו שלא להשאיר חפצים קטנים בסביבתו של התינוק. הכנסת היד לפה תימשך מספר חודשים, וזהו תהליך טבעי וחשוב בהתפתחות התינוק ובלמידתו את הסביבה. אל תנסו למנוע ממנו לחקור את העולם דרך פיו, רק הקפידו שלא יחנק חלילה או יפצע.
ראש אל על: בשכיבה על הבטן, תוכלו להבחין בהרמת ראש וחזה והתחלה של תפיסה רצונית. כדאי לכם לתלות דברים קרוב אל התינוק, כדי שיוכל לתפוס אותם, ולפתח את הקשר יד-עין.
מעקב אחר אובייקטים: התינוק יתחיל להזיז את עיניו ולעקוב בזווית של 180 מעלות אחרי אובייקטים שתזיזו. נסו להזיז חפץ מצד לצד, ולהבחין במעקב עיניים מלא.
צחוק גדול: בשלב הזה התינוק יתחיל להשמיע קולות צחוק. כמו כן הוא יבחין בין קולות דיבור שונים ויפנה את ראשו לעבר מקור הקול. הוא אף עשוי להתחיל בהגיית הברות פשוטות.
באלו הידיים: התינוק נולד עם ידיים קפוצות, וכפות ידיו נפתחות בהדרגה, עד לגיל 8 שבועות. בערך בגיל 10-12 שבועות התינוק מגלה את ידיו והן מעניינות אותו מאד: הוא מסתכל, נוגע וטועם אותן. מגיל 4 חודשים התינוק מנסה לתפוס בידיו כל חפץ ולבדוק אותו בעזרת פיו.
הכוונה תנועתית: בתחילת חייו התינוק רק מתבונן בחפצים, אך בסביבות גיל 3 חודשים הוא מנסה להניע את גופו לעבר האובייקטים המעניינים אותו.