ריפלוקס, ריפלקוס סמוי ופליטות

ד"ר נגה גוטפריד

לפני הכל, נתחיל עם קצת אנטומיה

כשאנחנו אוכלים, האוכל עובר דרך הושט לקיבה, משם למעי הדק, למעי הגס ולבסוף מתפנה מהגוף - 
בצואה.  הושט מכיל מכיל שני סוגרים: סוגר עליון בערך בגובה הצוואר, וסוגר תחתון שמחבר בין
הושט לקיבה. אצל כל התינוקות, במצב התקין, הסוגר התחתון לא מפותח מספיק בחודשים הראשונים לחיים, ולכן באופן  טבעי ישנן פליטות – שהן עליה של תוכן האוכל מהקיבה לכיוון הוושט – ריפלוקס.

חשוב להדגיש – כל התינוקות פולטים, בכמות כזו או אחרת, וריפלוקס יכול לקרות גם אצל תינוקות יונקים וגם אצל תינוקות אשר ניזונים מתמ"ל.
אצל חלק מהתינוקות הריפלוקס הוא בדרגה חמורה יותר – מה שיכול לגרום לאי שקט אחרי אוכל, הקשתה של הגב לאחור, פליטות של תוכן רב יותר ובתדירות גדולה יותר.
החדשות הטובות? לרוב זהו מצב שחולף לבד ולא מצריך טיפול מיוחד!
בחודשים הראשונים לחיים הסוגר הולך ומתפתח וכך בעצם סביב גיל חצי שנה, במקביל לתחילת הישיבה והתקדמות להליכה אצל מרבית התינוקות, הריפלוקס נעלם.

כיצד בכל זאת ניתן להקל על תסמיני הריפלוקס?

• לתינוקות יונקים מומלץ להמשיך בהנקה.
• עדיף להאכיל (הנקה ותמ"ל) במנח תקין ולא בשכיבה.
• לעשות הפסקות "לגרעפס" במהלך ההאכלה.
• לאחר הארוחה להחזיק את התינוק צמוד אלינו בצורה אנכית למשך כ-20 דקות לפחות (מה שנקרא להניח על הכתף).
• לאחר הארוחה להשכיב את התינוק על הצד/הבטן – כמובן בהשחה מלאה לכם ולא בזמן שאתם ישנים. 
• מומלץ מאוד להגביה את ראש התינוק על ידי מגבת או טטרות מתחת למזרון ליצירת זווית של כ45 מעלות
• מניעת לחץ על הבטן: להימנע מהידוק החיתול או הלבשת בגדים לוחצים על הבטן.
• חשוב לשים לב שמאכילים את התינוק בתדירות ובכמות שמתאימה לו ולא מאכילים יתר על המידה...
• במקרים מסוימים, ורק לאחר יעוץ עם רופא/ת הילדים ניתן לשקול להסמיך את התמ"ל או לעבור לתמ"ל מסוג   A.R שעוזר לתסמיני הריפלוקס ומפחית את הפליטות.
   

האם יש צורך בטיפול תרופתי בריפלוקס?

נדירים המקרים בהם נידרש לטפל בתרופות, למשל הפרעה בשגשוג (הפרעת בעליה בגובה ובמשקל), דלקות בושט ואנמיה.
ההחלטה על טיפול תרופתי תגיע רק אחרי בדיקה והמלצה של רופא/ת ילדים מטפלת ומיצוי כל השיטת האחרות.

מה לגבי ריפלוקס סמוי?

אם התסמינים של ריפלוקס אצל תינוקות הוא פליטות, הרי שלא כך כשמדובר בריפלוקס סמוי.
אם התינוק לא פולט, אבל נראה לא נינוח לאחר הארוחה - יתכן ומדובר בריפלוקס סמוי.
הכוונה בכך היא לתוכן אוכל שעולה מהקיבה לושט אבל לא נפלט החוצה דרך הפה.
כדאי לקחת בחשבון שהגדרת הריפלוקס הסמוי היא שנויה במחלוקת, אך בהחלט ניתן לנסות את
האמצעים השמרניים לטיפול כפי שציינו קודם.

מה ההבדל בין פליטות (ריפלוקס) להקאות אצל תינוקות?

פליטות הן לרוב כמות קטנה של חלב, לא מעוכל, בדרך כלל מיד לאחר סיום הארוחה. כאשר התינוק פולט תוכן האוכל נשאר קרוב (כלומר, יפלוט על הבגדים שלו עצמו) ולא מלכלך את כל הסביבה, לרוב לא מלווה בכאב.
לעומת זאת הקאה היא תוכן קיבה, לרוב מעוכל, מכילה כמות גדולה יותר ויוצאת החוצה בצורה קשתית – כלומר תגיע למרחק גדול יותר מאשר פליטה. הקאה יכולה להיות סמוכה לארוחה או הרבה זמן לאחריה.
חשוב להבדיל בין פליטה (מצב פיזיולוגי תקין) והקאה (מצב שמצריך הערכה רפואית, בעיקר בגיל הרך), ובכל שאלה או ספק לגשת לבדיקה רפואית.

לסיכום – חשוב לזכור ולא להתייאש - ריפלוקס הוא מצב פיזיולוגי תקין שקורה בכל התינוקות בדרגה כזו או אחרת, לרוב חולף מעצמו תוך כמה חודשים ולא מצריך טיפול רפואי. זכרו שבכל שאלה או תהייה כדאי ללכת להיבדק אצל רופא/ת הילדים שלכם.

ועכשיו כמה טיפים להתמודדות עם הבלאגן והלכלוך מסביב:

ההתמודדות עם פליטות יכולה להיות משימה מאתגרת, רגשית ופיזית גם עבור ההורים - כביסות
מרובות, החלפות בגדים, בכי תכוף יותר... כדי לצלוח את התקופה הזו, צריך קודם כל להזכיר לעצמכם שזו רק תקופה! היא תחלוף מהר והכל יהיה מאחוריכם. זיכרו – התארגנות מראש מונעת הרבה כאבי ראש:

• כדאי להכין מגבות קטנות או חיתולי טטרה כדי לשים על הכתף כשאתם מאכילים/מחזיקים את התינוק. 
• אפשר לשים חיתולי בד רכים גדולים מעל בגדי התינוק כדי להקטין את הסבירות שהבגדים
  יתלכלכו.
• כשיוצאים מהבית, הכינו את כל הציוד מראש, תמיד ליקחו עמכם בגדים וטטרות להחלפה, תיק לבגדים המלוכלכים, מגובנים וחיתולים.