פרוביוטיקה ופרה־ביוטיקה: שני רכיבים, סביבת מעי אחת

חלב אם: הפלא של הטבע

חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקות. מעבר להרכב התזונתי המותאם לצרכיהם, הוא מכיל מגוון רחב של רכיבים פעילים, ובהם חיידקים ואוליגוסכרידים ייחודיים, הקשורים לעיצוב סביבת המעי ולהתפתחות המיקרוביום, הנמצא בקשר עם מערכת החיסון המתפתחת.

מהו בכלל המיקרוביום?

המיקרוביום הוא כלל המיקרואורגניזמים החיים בגוף, ובהם בעיקר חיידקים פרוביוטיים, אך גם שמרים ומיקרואורגניזמים נוספים. חלק עיקרי מהם נמצא במערכת העיכול. אפשר לחשוב עליו כעל מערכת אקולוגית פנימית: אוכלוסיות שונות החיות זו לצד זו, משתמשות ברכיבי מזון, מייצרות תוצרי תסיסה ומקיימות יחסי גומלין עם תאי המעי ועם מערכות הגוף השונות.

המיקרוביום של התינוק מתחיל להתעצב בלידה ומשתנה במהירות בחודשים ובשנים הראשונות לחיים. הרכבו מושפע מגורמים רבים, רובם אינם בשליטתנו ובהם: אופן הלידה, גיל ההיריון, הסביבה, חשיפה לאנטיביוטיקה. גם לתזונת התינוק יש חשיבות רבה. לכן, במקום לחפש הרכב אחד של “מיקרוביום בריא”, נכון יותר לדבר על מיקרוביום המתפתח בהתאם לגיל ועל סביבת מעי התומכת בתפקוד תקין.

למה חשובה סביבת מעי מיטבית?

חיידקי המעי משתתפים בפירוק רכיבי מזון שהגוף אינו מפרק בעצמו, מייצרים תרכובות שונות ומסייעים בספיגה וניצול מיטבי רכיבי תזונה. הם קשורים גם לתפקוד מחסום המעי, המשמש שכבת הגנה בין תוכן המעי לבין הגוף, ולתקשורת עם מערכת החיסון המתפתחת בשלב הינקות.

בשורה התחתונה, סביבת מעי מיטבית משפיעה על יעילות ונוחות העיכול.

השפעה על המיקרוביום: מה ההבדל בין פרוביוטיקה לפרה־ביוטיקה?

ההגדרה המקובלת לפרוביוטיקה מתייחסת למיקרואורגניזמים חיים, שכאשר ניתנים בכמות מתאימה, עשויים להשפיע באופן חיובי על תהליכים שונים בגוף האדם.

השפעתם של חיידקים פרוביוטיים תלויה בזן, בכמות, באוכלוסייה הנבדקת ובממצאי המחקר. חלק מהזנים נחקרו בהקשר של סביבת המעי, מאפייני הצואה ותפקוד מערכת העיכול.

חיידקים עשויים להשפיע על תנאי סביבת המעי, בין היתר למשל על רמת החומציות. סביבה חומצית יותר עשויה ליצור תנאים פחות נוחים לשגשוג של חיידקים מסוימים, ובהם גם חיידקים שאינם רצויים, ובכך להשפיע על הרכב אוכלוסיות החיידקים במעי.

יש מיליארדים של חיידקים פרוביוטיים אך ההשפעה תלויה בזן המסוים, ולכן ממצאים על זן אחד אינם חלים אוטומטית על זנים אחרים. אחד הזנים הנחקרים ביותר בתזונת תינוקות הוא Limosilactobacillus reuteri DSM 17938, המוכר בשם L.reuteri. הוא נבחן במחקרים הקשורים לסביבת המעי ולסבילות מערכת העיכול ולמדדים התנהגותיים כגון משך בכי.

פרה־ביוטיקה, לעומת זאת, אינה חיידק חי. זהו רכיב תזונתי (כגון סיב תזונתי) שמיקרואורגניזמים מסוימים במעי מסוגלים לנצל באופן סלקטיבי. כך היא יכולה לשמש מעין “מזון” לחיידקים מסוימים שכבר נמצאים במעי.

מהו GOS?

פרה־ביוטיקה מסוג GOS, או גלקטו־אוליגוסכרידים, היא קבוצה של פחמימות קצרות שרשרת המורכבות מיחידות של גלקטוז. הן אינן מתפרקות במלואן בחלק העליון של מערכת העיכול, ולכן מגיעות למעי הגס, שם חיידקים מסוימים יכולים להתסיס אותן. בתהליך זה נוצרים תוצרי תסיסה המשפיעים על סביבת המעי.

בחלק מהמחקרים בתרכובות מזון לתינוקות המכילות GOS מצאו שינויים בהרכב המיקרוביוטה, ובפרט עלייה בחיידקים פרוביטיים מקבוצת הביפידובקטריה, לצד שינויים בחומציות סביבת המעי ובמאפייני הצואה, לרבות מרקם רך יותר.

כשפרוביוטיקה ופרה־ביוטיקה נבחנות יחד: מהי סינביוטיקה?

שילוב של פרוביוטיקה ופרה־ביוטיקה מכונה סינביוטיקה. הרעיון הוא לחבר בין פרוביוטיקה שנבחרה בקפידה לבין רכיב תזונתי היכול לשמש מצע לחיידקים במעי.

מחקרים מצביעים על כך ש־L.reuteri מסוגל לנצל רכיבים מסוימים מתוך GOS ולהפיק מהם אנרגיה ותוצרי תסיסה. במקביל, GOS יכול לשמש גם חיידקים אחרים. כך ששני הרכיבים עשויים להשפיע על סביבת המעי במנגנונים שונים. עם זאת, המחקר על ההשפעה הקלינית הייחודית של השילוב בתינוקות עדיין מתפתח, ואין להסיק כי השילוב הוכח כעדיף לכל תינוק.

מה לגבי תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי?

אופן הלידה הוא אחד הגורמים המשפיעים על ההתבססות הראשונית של המיקרוביום. במחקרים נמצאו הבדלים בהרכב חיידקי המעי בין תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי לבין תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית, בין היתר משום שהחשיפה הראשונית למיקרואורגניזמים סביב הלידה שונה. הבדלים אלה אינם מעידים כשלעצמם על מחלה, והמיקרוביום ממשיך להשתנות בהשפעת התזונה, הסביבה וגורמים נוספים.

חלב אם נותר ההזנה המועדפת גם לאחר לידה קיסרית והוא מספק שילוב שאין לו תחליף של רכיבי תזונה ורכיבים פעילים. כאשר תינוק אינו יונק או יונק חלקית, בחלק מתרכובות המזון לתינוקות משולבים רכיבים כגון פרוביוטיקה ו/או פרה־ביוטיקה, שנחקרו בהקשרים שונים של הרכב המיקרוביוטה. מחקרים מצביעים על כך שרכיבים כאלה עשויים להשפיע על הרכב המיקרוביוטה בתינוקות שנולדו בקיסרי, אך המוצרים, הזנים והמינונים שנבדקו שונים זה מזה. לכן אין כיום בסיס להבטיח תועלת קלינית או להמליץ באופן גורף שכל תינוק שנולד בקיסרי חייב לקבל תמ״ל המכיל את שני הרכיבים. את בחירת ההזנה יש להתאים לתינוק בהתייעצות עם אחות טיפת חלב, דיאטנית או רופא/ת ילדים.

מבט מאוזן על מדע מתפתח

המיקרוביום הוא מערכת מורכבת, ואין רכיב “קסם” או רכיב יחיד שקובע את בריאות התינוק. השילוב בין L.reuteri ל־GOS משקף כיוון מחקרי מעניין הבוחן יחסי גומלין בין חיידקים, רכיבי תזונה וסביבת המעי. הוא אינו מיועד למנוע או לרפא מחלות, ואינו משתווה למורכבות הביולוגית של חלב אם.