לידת קיץ או לידת חורף

לא תמיד ניתן לכוון את זמן ההתעברות. וגם אם ניתן לעשות זאת באופן תיאורטי לא תמיד הכול הולך לפי התוכניות. אז מה הם ההבדלים בין לידה בקיץ לבין לידה בחורף ?

הלידה הראשונה של רוית הייתה קצרה ומהירה. לאחר שלוש שעות של צירים הילדה יצאה לאוויר העולם. לעומת זאת ההיריון היה ארוך וקשה מנשוא עבורה: רוית סובלת גם כך מהזעה. ולכן, החום הגדול של הקיץ היה סיוט עבורה. בהיריון רוית לא הפסיקה להזיע לרגע. ההורמונים, מערכת הדם שפעלה חזק מהרגיל, המטבוליזם, כל המערכות גרמו לכך שהיא סבלה מהזעה קשה שהפריעה לה מאוד ליהנות מההיריון עד תום. כאשר רוית הגיעה לשליש השלישי והכבד הבעיה החריפה מאוד. הקיץ החם וההביל של ישראל לא היטיב עימה. היא התפללה להגיע כבר לחדר הלידה ו"לגמור עם הסיפור". אחרי הלידה שעברה בשלום הוקל לה מאוד.

הפיצוי של רוית היה בדמות הלבוש הקל שהיה עליה להלביש את הקטנה: שתי שכבות טריקו דקיקות וזהו. ללא שכבות עבות ומעיקות, ללא מעיל, כובע, גרביים עבים ושמיכות עבות.

כאשר הגיעו הביתה, לא היה צריך לחמם את הבית עבור הקטנה, ההלבשה וההפשטה לקראת האמבטיה היו סיפור קליל והתינוקת מיהרה לפתח את אומנויות ההתהפכות והזחילה מכיוון שהייתה לבושה רק בגד גוף דקיק שאפשר לה לנוע ביתר קלות.

ההיריון השני הסתיים בלידה בחורף קר וגשום. הפעם לא היה צורך לסבול הזעות. הפעם הגיע המצב לידי איזון: לאישה שבדרך כלל חם היה נעים לסחוב את השליש השלישי של ההיריון בחורף הישראלי. הלידה הייתה בפברואר גשום וקר.

עם השחרור היה צורך הפעם לעטוף כהוגן את התינוק: שתי שכבות פלנל, כובע, גרביים, שמיכת צמר טובה. כאשר הגיעו הביתה היה צריך להקפיד כי הבית יהיה מחומם במידה הנכונה (23 מעלות צלזיוס). כל אמבטיה הייתה פרויקט: הפשטה והלבשה בחדר מחומם בלבד, חדר אמבטיה מחומם. היה צריך להקפיד לא לחמם יתר על המידה, למניעת יובש. התינוק היה קצת מגושם עקב שכבות הלבוש הרבות (קר) כך שכל תהליך ההתהפכות התעכב. והטיולים...אי אפשר היה לטייל בחוץ ולשאוף אויר שתינוקות כה אוהבים. כל יום של גשם משמעו היה עוד יום שיש להעביר בבית, ללא יכולת לטייל בחוץ.

כך או אחרת, לכל עונה היתרונות והחסרונות שלה וכדאי לקחת את כל ההיבטים בחשבון.